העוצמה האדירה שבידי המערכת המשפטית מחייבת אותה
להיות נקייה מרבב מבחינת התנהגות המפעילים אותה
ברוח הערכים המנחים אותה - הצדק צריך גם להיראות.

להלן עוד "דוגמה" אחת מיני רבות, המוכיחה כי המערכת הזאת
מורמת מעם וככל הנראה נועדה לתת גיבוי לשליט, ללא עוררין.

בית המשפט העליון נוהג לעוות את המציאות, לפי צרכי המקורבים אליו
אהרן ברק אכן פוגע בדמוקרטיה, ואף באופן קשה
במדיניותו הוא מאפשר לכלל בתי המשפט לפסול חוקי כנסת
ובעשותו כן הופך הוא כל נושא שיבחר לשפיט,
כולל נושאים אידיאולוגיים
להלן דוגמה לעיוות האמת במקרה פרטני:
ראו כיצד כבוד השופטים הנכבדים
כב' הנשיא: אהרן ברק, כב' השופט יעקב קדמי וכב' השופטת דליה דורנר
שופטי בית משפט העליון בחרו לעוות את דין;
הם הסתמכו על עובדות חלקיות ו סילפו ביודעין עובדות אחרות
העותר מעולם לא בא על סיפוקו!

כל זאת עשו השופטים המכובדים במטרה לטייח את מחדלי השלטון
ולחילופין להגן על אינטרסים של מקורביהם
האמת קבורה כאן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4556/97 - ג'

כבוד הנשיא א' ברק
	

בפני:

כבוד השופט י' קדמי
	
כבוד השופטת ד' דורנר

דורון טל

העותר:

נגד

המשיבים:
1. נציב שירות המדינה
2. סגן נציב שירות המדינה והממונה על פניות הציבור
	
	
עתירה למתן צו על-תנאי
	

פסק דין

העותר הגיש תביעה כנגד המדינה, מעבידתו, לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים. תוך כדי
כך, שלח העותר מכתב לנציב שירות המדינה ובו היפנה לנציב מספר שאלות משפטיות
עקרוניות. משבוששה תשובת הנציב להגיע, הוגשה ביום 23.7.97 עתירה זו, ובה בקשה אחת
ויחידה והיא להורות לנציב להשיב על מכתבו של העותר.

כשבועיים לאחר הגשת העתירה נשלחה לעותר תשובה למכתבו מאת היועץ המשפטי של
נציבות שירות המדינה. לאור תשובה זו, ובהתבסס על הנאמר בה, פנה העותר לבית משפט זה
בבקשה לתיקון עתירתו. בקשתו נדחתה ביום 15.8.97 על-ידי השופט קדמי, בנימוק כי משמעות
התיקון המבוקש הינה הגשת עתירה אחרת. עם זאת, הותיר השופט קדמי פתח להרכב שידון
בעתירה לדון מחדש גם בבקשה לתיקון העתירה, במידה והעותר יבחר שלא להגיש עתירה
נפרדת.

העותר בחר, כפי הנראה, שלא להגיש עתירה חדשה. עיינו איפוא גם אנו בבקשתו לתיקון
העתירה ונחה דעתנו כי אכן אין מקום להתיר את התיקון, וזאת מטעמיו של השופט קדמי.

לאור השתלשלות העניינים, דין העתירה שלפנינו להידחות על הסף, שכן העותר בא על סיפוקו
עם העברת תשובת הנציבות לידיו ולא נתבקש על ידו כל סעד אחר בגדר עתירה זו. אך מובן
הוא שזכותו של העותר להגיש עתירה אחרת שמורה לו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, יב בחשוון התשנ"ז (12.11.97).

ה נ ש י א     ש ו פ ט     ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי