במדינת הקומבינה משנים חוקים לפי הצרכים האישיים של המקורבים לעטיני השלטון והשחיתות חוגגת.
הגששים קראו לזה "ישראבלוף". כולם צוחקים, חלק בדרך אל הבנק וחלק נזרקים בבתי חולים לפאתי המסדרון כי אינם מקורבים. איך משנים?
"ישראבלוף" הוא אחד ממטבעות הלשון שטבע יוסי בנאי - ביטוי שמתאר יצירת "קומבינה" שבאה לעקוף בעיה.
הביטוי "ישראבלוף" הושמע לראשונה במערכון "השליח בבנק", שביים בנאי עבור שלישית הגשש החיוור בשנת 1974, במסגרת התכנית "אופסייד סטורי".
המערכון "השליח בבנק" מעלה סצנה ב"ישראבנק" עם שלוש דמויות: ברוך, שביקש להתקבל לתפקיד שליח, מנהל בנק והעוזר שלו. המנהל ועוזרו החליטו לקבל את ברוך לעבודה, כשליח בבנק. כדי לא לשלם לו את הסכום שביקש הציעו לו לקבל, בנוסף למשכורת, הטבות פיקטיביות:
תקציב לקניית ספרות מקצועית, תשלום עבור החזקת מכונית וכיוצא באלה.
ברוך סיכם את המשא ומתן במילים: "הכל זה כאילו, יענו, ישראבלוף!"
כך הפך הביטוי לפופולרי. ממערכון זה נגזרו ביטויים נוספים כמו: "אתה הבנת את זה, ברוך?", שפירושו ניצול לרעה של שיטת הקומבינה.
קומבינטור (1 - נוכל) - מי שאופן עבודתו והתנהלותו נגועה במרמה ונוכלות. מומחה לעבודה בעיניים. שרלטן, מאחז עיניים.
קומבינטור (2 - תכסיסן) - מי שידוע בציבור כבעל כשרון ארגוני וראייה נהולית ובעיקר כמי שניתן להסתיע בו לצרכים אישיים.
קומבינטור (3 - גאון) - בעל יכולות גבוהות מהממוצע בפתרון שיטתי של בעיות, לרוב מול גופים ממוסדים. מוצא תחבולות תוך ניצול לרעה של פרצות במערכת.
מדוע זה קורה?
הקלות הבלתי נסבלת בה נסכים לשחיתות
דן אריאלי מסביר על התפיסות המוטעות שלנו בנוגע לאי שוויון ולצדק חברתי
דפוס פעולה אופייני לגופים ציבוריים במדינת ישראל שמצהירים על עצמם כי אין להם כוונת רווח ומנגד המדינה מתרשלת במילוי תפקידה
עמותה היא למעשה גוף אשר מוקם ללא כוונת רווח וכל תכליתו היא לסייע לקבוצת אנשים באוכלוסייה או לכל האנשים באוכלוסייה בדרך כזו או אחרת.
עמותה מתקיימת בעיקר מתרומות ולכן עליה להציג מדי שנה את המסמכים הדרושים כדי להמשיך ולהתקיים, המסמכים הדרושים כוללים גם אישור ניהול תקין שמעיד כי העמותה עובדת בצורה חוקית ומדויקת מבחינה כספית.
החשש הוא שבעלי עמותה יקבלו תרומות אך יקחו את הכסף לכיסם או שמא יעשו בו שימוש לרעה ולא יתעלו את הכספים המגיעים מתרומות למען מטרתם המקורית.
לשם כך יש דרישות של רשם העמותות וטפסים שיש להגיש מדי שנה. מי שלא יעמוד בתנאים מסתכן בסגירת העמותה שבבעלותו.
בדיקה פשוטה מראה כי רק כשליש מכלל העמותות בישראל קבלו מהמדינה אישור ניהול תקין.
רשם העמותות אינו סוגר במשך עשרות שנים עמותות שלא הגישו מסמכים כנדרש. המשרד המשפטים בודק בדיקת עומק פחות מ-2% מהעמותות שהגישו מסמכים וגם זאת רק לאחר שמתקבלות תלונות חוזרות ונשנות.
