[ שלח דף   | מעריב צ'אט   | אודות החברה   | עזרה   | דרושים   | לוח מעריב  ]    מהדורת יום רביעי, 13 בספטמבר 2000

במעריב חפש
שער
חדשות
עסקים
שוק ההון
רכב
תקשורת
בארץ
ספורט
היום
פנאי
דעות
סגנון
מדע
מבזק

רכב <<במשק

הממל"ז צילום: ברקאי וולפסון
 הקודם  הבא

מד אמינות מופרזת
מלמד מאת גיל
עורר את הדיון שופט השלום ברמלה
:בקשר למד מהירות הלייזר בקובעו
ממל"ז אינו אמין"


על משש שנים הצליחה משטרת ישראל להרשיע מאות אלפי נהגים בעבירות מהירות במשך יותר
במשפט פלילי. כך טענו במשך שנים בכירי סמך מכשיר שאינו אמין דיו כדי לשמש כראיה
הלייזר עורכי-הדין בתחום התעבורה בישראל, כך טענו מדענים ואנשי מקצוע מתחום
מואשמים שנאבקו על חפותם, וכך גם קבע בשבוע שעבר כבוד והאופטיקה, כך טענו עשרות
.ירון לוי מבית-משפט השלום ברמלה השופט

כעת, ושאותה היטיב לנסח אחד מעורכי-הדין שבקיאים אלה העובדות, והשאלה שנותרה
,הכפופה לשלטון החוק בפרשה, היא: "מדוע שוכחת המשטרה שישראל היא מדינה דמוקרטית
כמנהג מדינות טוטליטריות, ואינה מעמידה את הממל"ז מתעקשת לנהוג בנהגי המדינה
"?טכנית אובייקטיבית ובלתי תלויה לבחינה

הדברים. הממל"ז - מד מהירות לייזר - הפך לחוד התשובה, בסבירות רבה, טמונה בתחילת
המכשיר בצורה החנית של אכיפת המהירות בישראל. השהיית ההליכים לצורך בדיקת
את זרם ההכנסות השופע מעדר הנהגים המורשעים - היא אובייקטיבית לא רק שהיתה עוצרת
יקר בלי לבחון אותו אף היתה מעמידה את המשטרה באור מגוחך: גוף שרכש כלי מדידה
מלבצע בדיקות פשוטות בטרם ולאחר שהחל ל השתמש בו, ולא כראוי, נמנע במשך שש שנים
.את המכשיר לבחינה ציבורית ראויה שעה לפניות הציבור ואנשי המקצוע להעמיד

הדין, בהתקפה על רקע זה ברור מדוע פתחה משטרת ישראל, מיד עם היוודע הכרעת
בית-המשפט ועל הכרעת הדין, ובנוסף ל"הבטחות" הרגילות תקשורתית חסרת תקדים על
המשטרה את השופט באופן אישי במקרים מעין אלה לגבי ערעור שיוגש בקרוב, תקפו אנשי
.ההגנה פסקי-דין שלו כבר נהפכו על-ידי בית-המשפט המחוזי"), ואפילו את עד")

שעבר נפל דבר במערכת המשפט התעבורתי בישראל: כבוד השופט אין ספק שביום רביעי
בערכאה משפטית אזרחית בישראל) כי ירון לוי, מבית-משפט השלום ברמלה, פסק (לראשונה
ברמה המכשיר העיקרי שבו משתמשת משטרת ישראל להנפקת דו"חות מהירות אינו אמין
.הטכנית

בו מעלות ספק ממשי לגבי היכולת שלו הממל"ז נכשל משום שתכונות רבות ומערכות שונות
מפני ממצאים מדויקים שיכולים לשמש כראיה משפטית. הממל"ז נכשל בראש ובראשונה להציג
מהירות על בסיס עיקרון שמשמש למדידת מרחק, אבל שזהו מכשיר שבו נעשה ניסיון למדוד
המדידה, האפשרות גם משום שקיימים ספקות ממשיים לגבי עקרון הפעולה שלו, מידת דיוק
ו/או עצמים שונים מכלי הרכב הנמדד, השפעות אקלימיות למדוד בטעות כלי רכב
הוודאות לגבי הדיוק שלו במרחקים וסביבתיות, הממשק בין המכשיר למפעיל שלו, חוסר
.ועוד ועוד ,גדולים מ-275 מטרים

ממצאים שונים - כולם יחד וכל אחד בעקבות משפט ארוך וסבוך, קבע השופט לוי על סמך
.אינו מסוגל לייצר הרשאה שעומדת במבחן הוודאות המשפטי מהם בנפרד - כי הממל"ז
הפלילי, והאמונים על שלטון במלים פשוטות: הממל"ז אינו אמין במידה הנדרשת במשפט
להתמודד ברצינות עם העובדה כי ייתכן שהרבה מאוד נהגים החוק בישראל חייבים כעת
.במשפטים פליליים על לא עוול בכפם מורשעים

על כך שהממל"ז אינו אמין, ומיד לאחר מכן אחת לכמה חודשים מספרות כותרות העיתונים
הממל"ז זכה מצוטטת פסיקה של בית-משפט מחוזי, או אף של בית-המשפט העליון, כאילו
.הזו אחראית המשטרה, מן הסיבות האמורות לעיל באמון בית-המשפט. לדיסאינפורמציה
,הוא שמשטרת ישראל ,המצב לאשורו, כפי שמשתקף גם בבירור מהכרעת הדין של השופט לוי
שנים, ניצלה את יתרון המערכת המשפטית שלה, ואת יתרונה למרות מחאות עורכי-דין במשך
.אמינות הממל"ז בדרכים משפטיות הכלכלי על פני נאשמים מן השורה, וביססה לכאורה את

את אחרית דבריו של השופ ט לוי בהכרעת הדין: "הפתרון בנקודה זו ראוי לצטט דווקא
בדיקה מקדמיים למכשיר הראוי, כדי למנוע הישנות התופעה, הוא עיגון בחקיקה של הליכי
."מדעי חדיש קודם הכנסתו לשימוש

הממל"ז קודם במדינה מתוקנת, צריכה היתה המשטרה להוכיח את אמינותו הטכנית של
.הכנסתו לשימוש, או לכל המאוחר במקביל לה

במהלך המשפט נחשפה העובדה שרשויות התביעה אינן מודעות" ,בפועל, מסכם השופט לוי
נמצא בשימוש משטרת ישראל מזה לנתוניו המלאים והמדויקים של המכשיר, למרות שהמכשיר
ומצערת בעיני משום שהיא מלמדת, ככל הנראה, על כך מספר שנים. עובדה זו מדאיגה
,טרם הכנסת המכשיר לשימוש שרשויות התביעה לא עשו את כל הבדיקות המדעיות הראויות
."מכן ואף לא לאחר

- משטרת ישראל פעלה בשיטת "מצליח" (יצליח ,במקום לנהוג כמנהג מדינות מתוקנות
שלא היתה להם כל יצליח; לא יצליח - לא יצליח): במשך שנים הורשעו מאות אלפי נהגים
בתום לב, ולכן שילמו את דו"חות המהירות שהוגשו להם סיבה להאמין שהמשטרה נוהגת שלא
.על בסיס קריאת הממל"ז

לכפור באשמה, אולם שם המתינה להם המשטרה עם מלכודת מוכנה נאשמים רבים אחרים ניסו
צריכה להוכיח אשמ ה מעל ומשומנת. אחד מעקרונות היסוד של המשפט הפלילי הוא שהתביעה
מוכנס לשימוש מכשיר מדעי חדש - על התביעה להרים את לכל ספק סביר. מכך נגזר שכאשר
.וזה אינו תפקיד ההגנה ,נטל הוכחת אמינותו

,המכשיר היא עניין שאין עליו ויכוח המלכודת היא שהמשטרה התנהגה כאילו אמינות
.המערכת המשפטית והיא התישה את הכופרים באשמה באמצעות

השקעה כלכלית גדולה חשוב להבין שלצורך הוכחה ו/או הפרכה של אמינות הממל"ז נדרשת
רבות של אלפי שקלים ואולי אף מאות אלפי שקלים, ולשום מאוד, בסדרי גודל של עשרות
שנאשם זוכה, גררה אותו נאשם בעבירת מהירות אין מניע כלכלי לעשות כך. לכן, כל אימת
ובמקרים אחרים, על סף הפסד תיק, היא פשוט היתה ,המשטרה לבית-המשפט המחוזי ולעליון
.מושכת ומבטלת את האישום

,שזו פעם ראשונה - מאז הכנסת המכשיר לשימוש ועד היום מסכם השופט לוי: "מהעובדה
,לסתירת אמינות המכשיר משך כשש שנים לפחות - שההגנה הצליחה להעמיד מומחה מטעמה
."אי-אמינות המכשיר היא גזירה שהציבור מתקשה לעמוד בה עולה שהוכחת

שאמינות הממל"ז הוכחה, ושבכל מקרה נוצרה תחת זאת, הטענה הקבועה של המשטרה היתה
,את מהימנותו כבר "חזקה שבעובדה": היות שהמכשיר נמצא בשימוש זה שנים, ואיש לא סתר
מקבלת את אמינות המכשיר כנתון, ומי שרוצה לסתור את הרי ש"המערכת" המש פטית
.(ההוכחה (בעלות כספית גבוהה, כאמור האמינות הזו חייב להרים את נטל

.בנושא הממל"ז בישראל השופט ירון לוי סוקר בפירוט ובהרחבה את השתלשלות כל הפסיקה
שאמינותו הטכנית של הממל"ז מעולם לא נבחנה על-ידי שום ,תוך כדי כך קובע השופט
- הטכנית, בפני בית-דין צבאי ערכאה אזרחית בישראל. בפעם היחידה שבה נבחנה האמינות
זאת, משטרת ישראל הוסיפה להתעלם מן התוצאה הזו ומן ספג הממל"ז מפלה כבדה. למרות
.האינטרס הציבורי שנובע ממנה

כי כן: העולה מכל האמור לעיל הוא שהן פסיקת בית-המשפט וכך מסכם השופט לוי: "הנה
לתעבורה - אינם מבוססים העליון, והן מכלול 'פסיקת' בתי-המשפט המחוזיים ובתי-המשפט
,של הממל"ז, ועל הוכחה שהמכשיר אינו מבצע טעויות על בחינה מדעית של עקרון הפעולה
...אמינות הממל"ז אלא על היווצרות 'מסה קריטית', שיצרה חזקה שבעובדה, בדבר
ערכאה אזרחית לקעקע את החזקה העובדתית בדבר אמינות הניסיון המבוסס הראשון בפני
שהנאשמים עמדו בנטל הממל"ז באמצעות מומחה לדבר, נעשה בפני בית-משפט זה. סבורני
לעורר מעבר לספק סביר באשר לנכונות החזקה בדבר אמינות שהועבר אליהם, והצליחו
."הממל"ז

,בחו"ל טענה נוספת של המשטרה במשך שנים היא שהממל"ז "ניצח" בערכאות משפטיות ,אגב
,רבות. גם בנקודה זו מקעקע השופט לוי את הטענה ושקיימת פסיקה ענפה לזכותו במדינות
שהממל"ז זכה להכרה וקובע לסיכום כי "לא הובאה בפני בית-המשפט כל ראיה לכך
."כלל-עולמית

נוק-אאוט טוטלי. ראשית, השופט משנבחנו, אחת ולתמיד, השאלות הטכניות, ספג הממל"ז
מומחה התביעה שהציבה המשטרה, אדם שמשמש כנציג יצרן לוי קובע, בעדינות, שאפילו
מהעקרונות המהותיים ביותר המכשיר בישראל, אינו בקיא בכל רזי המכשיר, ובמיוחד באחד
זאת מן הטעם הפשוט שהיצרן אינו מוכן לחשוף את ."לפעולתו שמכונה "מלכודת השגיאות
לבקר את פעילותה אופן הפעולה של המערכת הזו (שהיא בעיקרה מערכת תוכנה). משלא ניתן
השגיאות" - גם לא ניתן לחשוף אותה לביקורת שיפוטית ואת מידת המהימנות של "מלכודת
.ולקבוע את מידת אמינותה

שגם על-פי עדות מומחה התביעה הממל"ז אינו אמין בטווחי יתר על כן, השופט לוי גורס
.וארוכים, כלומר מעל 100 מטרים מדידה בינוניים

הדין היא שבמדינה שמעמידה כמוטיב מרכזי הנקודה החשובה ביותר שעולה מהכרעת
מטרות. בעוד שאף בהווייתה את שלטון החוק ואת טוהר המשפט - אמצעים אינם מקדשים
של חוקים בכלל, ושל אכיפת המהירות בפרט, המשטרה היא אחד אינו כופר בחשיבות האכיפה
ובכלל זה את שלטון החוק ,גוף ציבורי ופעולותיה חייבות לשרת את האינטרס הציבורי
.וטוהר המשפט

כל חשיבותה אכיפת המהירות אינה במשפט פלילי עסקינן", מסכם השופט לוי, "ועם"
בשם ,לבוא בשום פנים ואופן על חשבון ערכי יסוד של המשפט הפלילי. אין להתיר יכולה
יסוד של הפרט... החלטתי הסופית - שנסתרה ערך זה, פגיעה במידה בלתי ראויה בזכויות
המהירות של חזקת אמינותו של הממל"ז - מבוססת על מסקנתי שאין כל ודאות שתוצאות
הנדרשת במשפט הפלילי, את מהירות נסיעת הרכב הנמדד הממל"ז משקפות, ברמת הדיוק
"...ולא מהירות רכב או עצם אחר בפועל, או שהיא אכן תוצאת מהירות הרכב הנמדד

ברצינות למרבה הצער עדיין מוקדם לשמוח. המשטרה כבר הודיעה כי היא לא מתייחסת
שהיא "לא מנחה ולא מחייבת". המשטרה, כך על סמך נסיון לפסיקת בית-המשפט, משום
,על הכרעת הדין יוגש ערעור .העבר, תוסיף להשתמש בצעצוע שלה להרשיע באמצעותו נהגים
סדק משפטי במטרה לקעקע את פסק-הדין. במקרה שהערעור והמשטרה תקווה למצוא איזה
ובינתיים יעברו חודשים ,יידחה תגיש המשטרה בק שת ערעור נוספת לבית-המשפט העליון
.רבים ואף שנים

צריכה היתה להיתלות ביועץ לכאורה, תקוותם של נהגי ישראל ושל שוחרי שלטון החוק
למשטרה להקפיא את השימוש במכשיר, בשר האחראי על המשפטי לממשלה, שבסמכותו להורות
.בכמה חברי כנסת בעלי מצפון המשטרה, השר לבטחון פנים שלמה בן-עמי, או

מכתב מנומק בפועל, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קיבל כבר במאי 1998
להשהות את השימוש בממל"ז ולהעמיד אותו לביקורת טכנית מלשכת עורכי-הדין, שקורא לו
חברי לשכת עורכי-הדין .אובייקטיבית. עד היום לא השיב היועץ כל תשובה עניינית
.מתכוונים לפנות פעם נוספת ליועץ

היחידות פניות רבות של מעריב אל השר לבטחון פנים לא נענו על-ידיו, והתשובות
.לחלץ הן שהשר סומך את ידו על ההחלטות המקצועיות של המשטרה שהצלחנו

אולם כל מי שזוכר את הניסוי המפורסם ב-96', שבו ,חברי כנסת אמנם יכולים להשפיע
שונות (חיוביות וגם נמדד משכן הכנסת באמצעות הממל"ז ונמצא שהוא "נוסע" במהירויות
.שליליות), לא יעצור את נשימתו עד תום הטיפול הפרלמנטרי

שמואשם בעקבות שימוש בממל"ז היא לעשות שימוש בפסק-הדי ן תקוותו היחידה של כל נהג
לוי ומשה עטיה (בית-משפט ת/836034/96 - ת/837664/95 - מדינת ישראל נ' גבריאל
.כב' השופט ירון לוי), בתקווה להשיג זיכוי בבית-המשפט ,השלום ברמלה
ביהמ"ש העליון טרם הכריע
האם פסיקת השופט ירון לוי תקפה
או קביעתו של השופט אמנון סטרשנוב היא הנכונה



כל הזכויות שמורות © All rights reserved