[ כתוב אלינו   | שלח דף   | מעריב צ'אט   | אודות החברה   | עזרה   | דרושים   | לוח מעריב      מהדורת יום רביעי, 15 בנובמבר 2000

במעריב חפש
שער
חדשות
עסקים
שוק ההון
היי-טק
רכב
בארץ
ספורט
היום
פנאי
דעות
סגנון
גורמה
מבזק

רכב<<במשק

מד-מהירות הלייזר המשטרתי צילום: נאור רהב
 הקודם  הבא

המשטרה מתעלמת והנהגים משלמים
מאת גיל מלמד
למרות שהיועץ המשפטי התבקש להשהות השימוש במד-מהירות הלייזר, הנהגים כפים ומורשעים


בוועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין נשמו לרווחה לפני כשבועיים, כאשר מדינת ישראל החליטה לערער על פסק דינו התקדימי של השופט ירון לוי, מבית משפט השלום ברמלה, אשר קעקע את אמינות מד-מהירות הלייזר המשטרתי (ממל"ז).

הערעור, אשר הוגש בערך 42 שעות לפני תום המועד החוקי, סילק את החשש שהמשטרה פשוט תתעלם לחלוטין מפסק-הדין, כפי שעשתה במשך מספר שנים ועד היום לאחר פסק-דין דומה שניתן על-ידי בית הדין הצבאי.

נכון להיום, בית המשפט המחוזי צפוי לדון בערעור, ובהתאם להחלטתו ייתכן שמשטרת ישראל תאלץ לשנות את מדיניות האכיפה שלה, ויתכן שלא. בפועל, במשטרת ישראל לא מוצאים שום סיבה להפסיק ולהשתמש בממל"ז גם לנוכח מחאות עורכי הדין שמתמחים בנושא, ולמרות הכשלון הצורב של הממל"ז אצל השופט ירון לוי.

כזכור לרבים, הממל"ז ספג מכה אנושה בבית משפט השלום ברמלה ("מעריב" 31.9.00) כאשר כבוד השופט ירון לוי קבע, מטעמים רבים ושונים, שהוא לא מספיק מדוייק ואמין בכדי לשמש כראיה משפטית במשפט פלילי. דיון זה היה הראשון מסוגו והיחיד מאז ומעולם שבו נבחנו בבית משפט אזרחי השאלות הטכניות שקשורות בעקרונות ההפעלה של הממל"ז.

אלא שמי שמכיר את המערכת המשטרתית לא צריך היה לצפות שמכה כזו תוציא את המשטרה מאדישותה. להיפך, שם ה"עסקים כרגיל". "פסק דין של בית משפט לתעבורה אינו מנחה ואינו מחייב", אומרים אנשי אגף התנועה במשטרה (כאילו שאכיפה באמצעות הממל"ז היא עניין אישי ולא סוגיה ציבורית), ועל כן אין להם שום כוונה להפסיק את השימוש במכשיר או להקפיא את ההליכים כנגד נהגים שנאכפים באמצעותו.

גם ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין יודעת עם מי יש לה עסק, וכבר ניסתה לא אחת לשכנע את המשטרה להשהות את ההליכים ולמנות ועדה מקצועית בלתי תלויה לבדיקת הבעיות הטכניות של הממל"ז.

בעבר גם פנתה הוועדה אל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בבקשה שיבחן את הסוגיה וינחה את המשטרה להשהות את השימוש במכשיר, אולם עד היום לא התקבלה תשובתו.

בעקבות פסק דינו של השופט ירון לוי פנתה הוועדה בשנית אל היועץ המשפטי, בתקווה שזה יורה למשטרה להפסיק ולהשתמש בממל"ז או לפחות להטיל עליו מגבלות מסויימות.

עו"ד יגאל טמיר, מחברי הוועדה, גלגל בפני רובינשטיין את השתלשלות העניינים מאז הוכנס המכשיר לשימוש, כולל מחאות עורכי הדין במהלך השנים, ועד לפס ק הדין האחרון. "לא למותר לציין", כותב עו"ד טמיר, "שיכול ועשרות אלפי נהגים הורשעו ומורשעים על לא עוול בכפם בנסיבות אלו... וממילא נאלצים הם להודות בעבירות המהירות המיוחסות להם מבלי שביצעו כלל עבירות אלו".

ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין קוראת ליועץ המשפטי "להשהות ההליכים התלויים ועומדים לגבי אכיפת מהירות בהתבסס על הראיות שהתקבלו באמצעות הממל"ז עד לקבלת מסקנות של ועדת מומחים בלתי תלויה שתוקם על-ידי היועץ המשפטי ותכלול את מיטב המומחים בתחום הלייזר".

היועץ המשפטי לא התרגש במיוחד מן הסיכוי שנהגים מורשעים על לא עוול בכפם. לראיה, מכתבו של עו"ד טמיר התקבל אצל רובינשטיין בשמונה באוקטובר וזכה לתשובה הלקונית: "היועץ המשפטי לממשלה עיין בפנייתך והורה להעבירה להתייחסות העוסקים בעניין במשרדנו. לכשיסתיים הטיפול בפנייתך - תענה".

בינתיים, הממל"ז מוסיף להיות הצעצוע החביב על משטרת התנועה, וחוד החנית באכיפת עבירות תנועה בכלל. מאות, ואולי אלפי, נהגים נאכפים באמצעות המכשיר - חלקם ודאי על לא עוול בכפם.

"חמור מכל", מסביר עו"ד יגאל טמיר, "הוא מצבם של מי שנפסלים פסילות מנהליות ורשיונם נשלל על-ידי קצין משטרה. חלק מן השופטים אמנם מחזירים לנאשמים שכופרים באשמה את רשיונם, אבל מרבים נשללים רשיונות על-סמך מכשיר שאנחנו טוענים כבר שנים לאי-אמינותו".

במשטרת ישראל לא מתכוונים להשמע לבקשת לשכת עורכי הדין, כפי שלא נשמעו לה עד כה. מבחינתם, אמינות המכשיר היא "חזקה שבעובדה", ולטענתם כך קבע גם בית המשפט העליון (טיעון לא נכון עובדתית, משום שאף בית משפט אזרחי, זולת זה של השופט ירון לוי, לא נדרש עד כה לסוגיות הטכניות והמדעיות).

מכיוון שעד לתום הדיונים בערעור צפויים לחלוף עוד חודשים ארוכים, אולי אף שנים, היועץ המשפטי לממשלה עודו מתמהמה בטיפול בפרשה, ואלפי נהגים נאכפים באמצעות הממל"ז, עו"ד טמיר משיא את העצות הבאות: "במידה ויש לנהג השגות לגבי המהירות שנטען שבה נסע, או לגבי אופן האכיפה ובכלל זה תנאי האכיפה והטווח שלה, כדאי מאוד להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית - במקרה ויש כזו, או להגיש בקשה להשפט במקרה של ברירת קנס או ברירת משפט.

"את הבקשה להשפט כדאי לשלוח, בדאר רשום על-פי הכתובת המופיעה בדו"ח התנועה, כשבוע לפני תום המועד החוקי לבקשה כזו - בהנחה שעד אז לא תתקבל החלטה עקרונית של המשטרה או של היועץ המשפטי.

"כאשר מגיע מועד המשפט, בישיבה הראשונה (היא ישיבת "הקראה", בטרם ישיבות ההוכחות) יש לבקש מבית המשפט לדחות את הדיון בתיק עד לקבלת החלטה בערעור המשטרה על פסק הדין של השופט ירון לוי". עו"ד טמיר מזכיר שתשלום ברירת הקנס מהווה הודאה באשמה שאין ממנה חזרה, וכך, כמובן, גם הודאה באשמה במסגרת משפט או "עיסקה" עם התביעה. הרשעה בעקבות הודאה שכזו מתווספת לגליון ההרשעות של הנאשם.



כל הזכויות שמורות © All rights reserved