The truth about Marksman LTI 20-20 |
דף זה עודכן לאחרונה בשנת 2007. ר' מידע מעודכן כאן.
|
משנת 2002 ועד לכתיבת שורות אלו הייתי עד לנסיונות מצד המשטרה להסיט את הדיון לכיוון האמינות של המכשיר. לדעתי אין לממל"ז (כמכשיר) בעיה של אמינות. גם ביהמ"ש העליון פסק (ע"פ 4682/01 לוי ועטייה נ. מ"י, רע"פ 2216/01 מ"י נ. פלר), על פי ממצאים שהוצגו בפניו כי ממל"ז הינו מכשיר אמין, אך קבע סייג, "גם בהנחה כי הממל"ז אמין, מחייבות הוראות היצרן". מה המשמעות של פסיקה זו? משטרת ישראל איננה פועלת על פי כל הוראות היצרן ולכן קיים חשש סביר כי המדידות שהיא מבצעת אינן אמינות.
גם לו פעלה משטרת ישראל לפי כל הוראות היצרן, אמינות המדידה היתה יורדת עם גידול המרחק. הסבר: ממל"ז מודד מהירות של "כתם הלייזר" ולא של המטרה הנבחרת - לכן אין להשתמש בו לאכיפת מהירות של מכונית שהיא גוף תלת-מימדי. בטווחים גדולים קיימת אפשרות ש-"כתם הממל"ז" ינוע על גבי מטרה. תופעה זו נקראת "החלקה". היצרן ככל הנראה מודע לבעייה זו. הראיה לכך, על פי מפרט היצרן הטווח המירבי הוא 275 מטרים בלבד (אם לא יודעים את תכונות ההחזריות של המכונית המשמשת כמטרה). והואיל ומשטרת ישראל איננה יודעת בכל מקרה ומקרה תכונות ההחזריות של מכונית ספציפית, אין זה מן הראוי שתאכוף מהירות באמצעות ממל"ז בטווח העולה על 275 מ', וזאת כאמור כמשתמע מהאמור ב-עמ' 40 של מדריך ההפעלה באנגלית. "הודעות שגיאה" או "מדידת טעות"משטרת ישראל
יודעת גם יודעת כי "מלכודת השגיאות" של הממל"ז
איננה מסוגלת לטפל בכל השגיאות האפשריות, אבל זה לא מפריע לה להציג מצג שווא כדלקמן: ביצעתי סדרת בדיקות שהוכיחה כי מנגנון מלכודת השגיאות איננו מסנן תמיד "קריאה שגויה" של מהירות. אוכל להעיד על כך בבית משפט לתעבורה, כעד מומחה, אם וכאשר אתבקש לעשות כן. חוסר מהימנות של מדידה באמצעות ממל"ז אמיןניתן להשתמש בממל"ז כמד טווח ברמת אמינות גבוהה, אם המדידה מבוצעת על מטרה מישורית הניצבת לקו הראיה, אשר שטחה גדול משטח "חתימת" הלייזר. ניתן להשתמש בממל"ז כמד מהירות ב"שיטת ההצבעה" רק על מטרות שטוחות אשר שטח פניהן ניצב לקו הראיה (ממל"ז-מטרה). אין להשתמש בממל"ז כמד מהירות ב"שיטת ההצבעה" על מטרות אשר שטח פניהן אינו ניצב לקו הראיה לממל"ז, או על מטרות שיש להן תנודה עצמית. שיטת הבדיקה של התאום האופקי והאנכי כפי שהיא נקוטה ע"י משטרת ישראל מאפשרת סטייה גדולה מדי בין נקודת המכוון לבין מרכז "חתימת" הלייזר. התוצאה: לא ניתן לשייך בוודאות מוחלטת קריאת טווח לכלי הרכב מסוים, כאשר יש יותר מכלי רכב אחד בשדה הראיה של הכוונת, או בטווח העולה על 275 מ'. לסיכום, "שיטת ההצבעה" כפי שהיא נקוטה בידי משטרת ישראל איננה אמינה לצורך אכיפת מהירות של כלי רכב. כל ההחלטות בערעור פלילי 4682/01 ממל"ז |
המידע הנכלל באתר זה נועד לצורך המחשה בלבד. בעל האתר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר. לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על האמור באתר על המשתמש לקבל ייעוץ מקצועי. |
This Page was revised January 4, 2007 © 2001-2007 דורון טל