The truth about Marksman LTI 20-20

 האמת מאחורי הממל''ז
 משטרת ישראל מפעילה ממל''ז שלא לפי להוראות היצרן
 
מצב הפסיקה בעניין ממל''ז כמכמונת מהירות

א. כבר בשנת 1999 קבע בית המשפט העליון
הלכה פסוקה זו לא השתנתה, גם לא בעקבות הפסיקה האחרונה של ביהמ''ש העליון, ר' להלן סעיף ט
פס''ד שאלתיאל בעניין אמינות הממל''ז
בית המשפט לתעבורה איננו מוסמך להכריע כנגד החזקה מבלי שיובאו בפניו עדויות מומחה

ב. בצה"ל הוגבל השימוש בממל"ז
וזאת בעקבות פסיקה של בית-דין צבאי לתעבורה - פס"ד קסטינה
להלן העובדות הידועות לי (ד.ט.):
בחודש פברואר 1998 דווח לי על שיחה שהתקיימה בין נציגות הקמצ"ר (לשעבר) תא"ל
נירעם גולברום ואל"מ יורם צחור, לבין נציגי חברת "נמוניקס" מכרמיאל:

בפגישה זו נאמר ע"י הקמצ"ר כי בעקבות חוות דעת מקצועיות של מהנדסים בצה"ל
מערכות של ממל"ז הושבתו, שכן נמצא כי אינן אמינות לצורך אכיפת מהירות.
בדיעבד התברר כי ההשבתה הייתה זמנית. המשטרה צפצפה על בית הדין הצבאי
ובית המשפט העליון התעלם מהחלטת בית הדין הצבאי עליה הפרקליטות הצבאית בחרה שלא לערער.
כנראה ששתי מערכות המשפט הללו חיות על פלנטות נפרדות.

ג. נטל ההוכחה
בישראל מערכת המשפט האזרחית העדיפה עד כה את "ההלכה הפסוקה"על פני שמיעת עדות מומחה
לימוד והבנת הבעייה העקרונית, למעט מקרים ספורים שהושתקו או בוטלו בהחלטות ביהמ"ש המחוזיים.
משטרת ישראל נטלה חרות לעצמה לבצע אכיפת מהירות עד לטווח של 600 מטרים
בניגוד להנחיות היצרן המגביל מדידה לטווח של 275 מטרים בלבד
בטווח גדול יותר נדרשת ידיעת תכונות האופטיות של המכונית הנמדדת
למשל, במדינת ניו-ג'רזי, ארה"ב מדידה באמצעות ממל"ז מאושרת לטווח 304.8 מטר בלבד
ובמרחק גדול יותר, נטל ההוכחה על המשטרה - עליה להביא עד מומחה מטעמה לכל מקרה בנפרד. . .

ד. בתאריך 6/9/00 פסק בית משפט לתעבורה ברמלה, כב' הש' ירון לוין
בשני תיקים ת 636034/96 ו- ת 837664/95, אשר נדונו במקובץ.
להלן ציטוט מהחלטת כב' השופט י. לוין:

"הוכח בפני בית המשפט שהמכשיר עלול להפיק קריאות מהירות שגויות, באופן
שלא ניתן לבסס על תוצאותיו, ממצאים ברמת הודאות הנדרשת במשפט הפלילי."

"לאחר שבחנתי, בכובד ראש, את חוות דעת המומחים, לעומקן, הגעתי למסקנה
שההגנה הצליחה "לסדוק" את "המאסה הקריטית", שעליה מבוססת החזקה
שבעובדה לפיה הממל"ז אמין, וכי הנאשמים הצליחו לעורר, מעבר לספק סביר,
בדבר תקפות החזקה, וממילא באשמתם."
ואולם ההחלטה הנ"ל בוטלה ע"י בית המשפט המחוזי בת"א, כב' השופט אמנון סטרשנוב,
משום שבראיות שהציגו המערערים לא היה כדי לערער את אותה חזקה,
ובאשר למומחה מטעמם (שרגא צור) נקבע כי עדותו "היתה רחוקה מלשכנע"
ו"בלתי מבוססת כל צורכה", עד שכב' השופט סטרשנוב התקשה לראות כיצד ניתן היה
להסתמך עליה, ולו כראשית ראייה שיש בה לעורר ספק באמינות הממל"ז, דרך כלל
(כאשר אמינות ההפעלה לא נדונה), ובתוצאות בדיקת המהירות במקרה שהיה בפניו, בפרט.
בעקבות מסקנות אלו קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המדינה
על זיכויים של עטייה ולוי, והדיון הוחזר לבית המשפט לתעבורה לצורך גזירת העונש.

ה. בתאריך 30/1/01 פסק בית משפט המחוזי בירושלים, כב' הש' רות אור
גד פלר נ. מ"י בתיק ע"פ/ 2453/00
ר' שם סע' 18.ז

הפיכת אמינות הממל"ז לחזקה שבעובדה בשל כך שיש בו שימוש נרחב ואין בין הנהגים מי שיכול לתקוף"
את אמינותו מהטעמים שפורטו לעיל - היא מעגל שוטה, וגורמת למצב שגם נהג הבטוח בחפותו - ייאלץ
להיחשב כמי שמודה באשמה, או יורשע גם אם יכפור באשמה, רק משום שאין לו אמצעים כספיים להוכיח
את חפותו, בניגוד לכלל שנאשם נחשב חף מפשע עד שיוכח ע"י המאשימה, בדרך המקובלת - דבר אשמתו.
"מצב זה גורם לחוסר האמון של ציבור הנהגים בממל"ז, ולהרגשת חוסר אונים להוכיח חפות מקום שזו קיימת.

ו. בתאריך 17/10/01 הכריע בית משפט לתעבורה באשקלון, כב' הש' דב פולוק
בתיק ת/ 5022/00 מ"י נ. אברהם שלמון ופסק עובדתית כי

"משטרת ישראל לא ערכה סדרת ניסויים יסודיים ומקיפים לפני כניסת מכשיר הממל"ז לפעולה".
שם בעמ' 6 וכן בעמ' 8

אין כל חידוש במאמצים של התביעה להסתיר מהנאשמים ומבתי המשפט השונים"
"את הניסויים והמחקרים שבידיה לגבי מכשיר הממל"ז.

שם בעמ' 8.

ניסיוני (כמתואר באתר זה) עולה בקנה אחד עם מסקנותיהם הנ"ל של כב' השופטים
רות אור בבית המשפט המחוזי בירושלים ודב פולוק בבית המשפט לתעבורה באשקלון.
לא רק שהמאשימה מנעה ממני קבלת מידע על הניסויים והמחקרים שבוצעו בממל"ז
על ידה או מטעמה, משנת 1997 ועד סוף 2001 ניסתה המאשימה והצליחה למנוע ממני
בחינות ממל"ז במו ידי.

בעשותה כן מנעה ממני המאשימה אפשרות מעשית להגיש חוות-דעת לבקשת נאשמים.

רק לאחר התערבות בתי-משפט לתעבורה בנתניה באשדוד ובירושלים עלה בידי לבחון ארבעה
(מכשירי ממל"ז, לצורך מתן חוות-דעתי לבקשת נאשמים שונים (בעצמם או באמצעות באי כוחם.

ז בתאריך 12/11/01 החליט בית משפט העליון לאחד שני תיקים.
ע"פ 4682/01, גבריאל לוי ומשה עטייה נ. מ"י ערעור על פס"ד שנתן כב' השופט אמנון סטרשנוב
ו- רע"פ 2216/01, מ"י נ. גד פלר ערעור על פס"ד שנתנה כב' השופטת רות אור כאמור לעיל בס"ק ג
נכחתי בבית המשפט העליון כאשר כב' השופטת ד. דורנר (שישבה בראשות ההרכב) החליטה,

אנחנו נפתח את הכל"
"de Novo

וכאשר היושבים מימינה ומשמאלה, כב' השופטת א. פרוקצ'יה וכב' השופט א. לוי הצטרפו פה אחד להחלטה זו.

 בית המשפט מבין כי המשטרה הונתה את הציבור

בדיון הנ"ל הורה בית המשפט העליון לתביעה להגיש את סיכומיה תחילה ואחריה יסכמו הנאשמים.
הוגשו בקשות לדחיית מועד הגשת הסיכומים.

חלפה עוד שנה והוחלט שלא להחליט בינתיים

 ולאחר עוד שנה הדיונים נתקעו- לחצו כדי לקרא את ההחלטה  לחץ כדי לקרא את ההחלטה
 כב' הש' דורנר יותר מאשר רמזה כי ביהמ''ש יגדיל את ההרכב, אבל...
 אבל, ביהמ''ש העליון לא הגדיל את ההרכב משום שהמתין (ככל הנראה) להחלטת הביניים של כב' השופט אביטל חן . . .

ח. בתאריך 11/9/2003 פורסמה החלטה של כב' השופט אביטל חן בעניין אמינות המכשיר קובץ וורד להורדה
למשך תקופה מוגבלת פירסמה דוברת בתי המשפט כי זה היה "פסק-דין"
(דבר שלא היה אמת) ובדיעבד הוסרה ההחלטה מתחת לכותרת "פסקי דין" המטעה בעליל

 
פרשנות:   פס"ד או החלטת ביניים?
למרות המצג (כפי שנרשם בכותר) באתר בתי-המשפט
ובעיתונות ר' העתק המאמר בגלובס
זה איננו פס"ד, אלא "החלטת ביניים", אשר
ניתנה בסיום שלב מיקדמי של דיון פלילי.
 
שלב ההוכחות בתיקים הנ"ל טרם החל!

על אף שעדותי לא נתבקשה בתיקים הנ"ל,
הוזמנתי ע"י עוה"ד גדי בליליוס ז"ל
ונכחתי כאורח כמעט בכל הדיונים המקדמיים.

לא השתתפתי בניסוי, הואיל והמתווה לניסוי לא הומצא לי
מראש. - הודע לי כי ביהמ"ש סירב לאפשר להגנה לבדוק את
המכשירים לפני הניסוי ודחה הצעותיהם...(?)
בבוקרו של יום "הניסוי" ירד גשם זלעפות ולכן הניסוי נדון לכישלון!
בדיעבד התברר לי כי הניסוי בוצע בכביש, ללא פסי צבע,
ללא מחזירי אור אשר גם להם השפעה על אמינות המדידות,
בשיטה הנקוטה ע"י משטרת ישראל.

אני חייב לציין לטובה את כב' השופט אביטל חן שהתייחס לשני הצדדים הניצים
(במהלך הדיונים באולם המשפטים) בצורה הוגנת והגונה - אדם חביב!

ההגנה לא עמדה על שלה במהלך הניסוי וזאת לא רק על פי מה ששמעתי שם
אלא בעיקר לאור האמור בפרוטוקולי הדיונים ובפרוטוקול הניסוי.
גם סיכומי ההגנה בכתב (אותם קראתי בעיון) חלשים מאד לטעמי.

אשר על כן, אין להלין דווקא על כבוד בית המשפט שקיבע, בסופו של דבר,
את עמדתו לצד המדינה שביצועיה בסיום השלב המקדמי היו דומיננטים.

ואולם כבוד השופט אביטל חן חרג מסמכותו!
ביהמ"ש שאיננו מומחה מדעי/טכני "ניהל" את הניסוי...

מה היה אומר כב' השופט חן לו אני, כפיסיקאי, הייתי מעז לתת ייעוץ משפטי?

ביהמ"ש החליט החלטות משל עצמו, ולא בחר רק המלצות של עד מומחה
ביהמ"ש גם לא טרח למנות עד מומחה מטעמו שיכריע בין גרסאות התביעה וההגנה.
והואיל ולא ניתן לחקור את השופט על ממצאיו, החלטתו אין לה על מה שתסמוך!
מוטב היה לו הפנים כב' השופט חן את מסקנותיה של כב' השופטת אחיטוב
בהחלטתה בערעור על הכרעת הדין בתיק וייס, שנתן כב' השופט לוי ברמלה.

אמנם החלטת כב' השופט חן מנומקת, אך כמה מנימוקיה רחוקים מן האמת המדעית.
יהיה זה מתפקידם של הסניגורים המלומדים להשתמש בנתונים אלו,
אם יבחרו לבקש לערער על החלטת ביניים זו, החותמת את החלק המקדמי
של עשרת התיקים המקובצים. שכן משפטית, קיימת האפשרות לערער בזכות רק
בסופו של ההליך. וכידוע ההליך רק בתחילתו!

בתי משפט לתעבורה אינם מחוייבים להחלטה זו. ואולם סביר להניח כי
חבריו של כב' השופט חן ישמחו לאמץ החלטתו.
אם יאמצו החלטה זו יש לה השלכה רק על החלק המקדמי של כל דיון.
 
מי שעבורו הסתיימה פרשת התביעה, זכותו בשלב ההגנה להביא עדות מומחה
שאף תסתור את "ממצאיו" של כב' השופט חן, שהרי אין הוא מומחה לעניין,
מה גם שאי אפשר לחקור אותו...
ר' מאמר במעריב, תחת הכותרת "ממל"ז בערבון מוגבל"
 

מוטב היה לו הפנים כב' השופט חן את מסקנותיו של כב' השופט אמנון סטרשנוב
בהחלטתו בערעור ע"פ 71382/00 על הכרעת הדין בתיק וייס שנתן כב' השופט לוי ברמלה.

    "אם סבר השופט המלומד של בימ"ש קמא כי "מומחיותו של השופט...
    היא בתחום המשפט, ולא בתחומי המדע והטכנולוגיה הרלבנטיים" - על שום מה ולמה
    בחר הוא מלכתחילה לערוך ניסויים ביוזמתו שלו?"

ט. בתאריך 10/11/2003 פורסמה פסיקת ביהמ"ש העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

 לחץ כדי לקרוא החלטת ביהמ''ש העליון במלואה
 לחץ כדי לקרוא החלטת ביהמ''ש העליון במלואה
 
עילת הערעורים: אמינות המכשיר
(שימו לב אמינות ההפעלה במשטרת ישראל לא נדונה כלל )
 
ביהמ"ש העליון דחה את שני הערעורים הבאים:

  1. ע"פ 4682/01,
    ערעור על הכרעת דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
    מיום 17/4/01 בע"פ 71382/00

    שניתן על ידי כבוד השופט א' סטרשנוב;
  2. רע"פ 2216/01,
    בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים
    מיום 30/1/01 בע"פ 2453/00

    שניתן על ידי כבוד השופטת ר' אור

להלן ציטוט עיקרי פסק הדין בבית המשפט העליון ולאחריו פרשנותי (ד.ט.) למשמעות ההחלטה:

" הממל"ז הנו מכשיר מדידה אמין ומדויק בכפוף להפעלתו על ידי מפעיל מיומן, על פי הנחיות היצרן , ולאחר ביצוען של הבדיקות השגרתיות בטרם ההפעלה.

בהתקיים כל אלה, הנתונים שמפיק הממל"ז על מהירותו של רכב-מטרה כשרים להתקבל ולשמש כראייה בבית המשפט, וניתן לבסס עליהם את הרשעתו של נאשם גם אם אותם נתונים מהווים ראייה יחידה נגדו, ובלבד שהמדידה בוצעה על פי הנחיות " . . .
טכניות מסויימות, אשר ביהמ"ש העליון מצא לנכון לציין בהמשך פסק-דינו.

מן הראוי לציין כי ההנחיות הטכניות שנותן ביהמ"ש אינן מעוגנות בהמלצות של מומחה כל שהוא!

להלן פרשנותי בהסתמך על פסיקה זו: התנאים דלעיל לא מתקיימים במדינת ישראל,
שכן משטרת ישראל איננה פועלת לפי הוראות היצרן ולכן, אין להסתמך על המדידות שהיא מבצעת!

 משטרת ישראל מפעילה ממל''ז שלא לפי להוראות היצרן

בכל מקרה, בהחלטה הנ"ל של ביהמ"ש העליון אין כל חידוש, מבחינתי (ד.ט.), שכן בכל חוות-דעתי המקצועיות לא טענתי כנגד אמינות הממל"ז, אלא כנגד מהימנות התוצאות המתקבלות באמצעותו, בשיטות הנקוטות ע"י משטרת ישראל.

אינני סבור כי ההנחיות החדשות שניתנו בפסק-דין זה ע"י ביהמ"ש העליון מספקות. אולם, יש בהן כדי להנחות את משטרת ישראל בכיוון הנכון.

לעניין הערעורים עצמם קבע בית המשפט העליון כי כב' השופט אמנון סטרשנוב בבית המשפט המחוזי בת"א צדק, כאשר העדיף את עדותו של מומחה התביעה ד"ר בזדין על עדותו של מומחה ההגנה, מר שרגא צור, הואיל והוא מצא כי עדותו של מר צור "היתה רחוקה מלשכנע, בלתי מבוססת כל צורכה", והשופט אף התקשה לראות כיצד ניתן להסתמך עליה ולו כראשית ראיה המעוררת ספק באמינות הממל"ז. כאן מן הראוי לציין כי כב' השופט סטרשנוב מעולם לא שמע את עדותם של המומחים. מי שכן שמע אותם היה דווקא ביהמ"ש לתעבורה ברמלה, כב' השופט ירון לוי שהחלטתו בוטלה ע"י הערכאות הגבוהות.

בתיק פלר (שם ערערה המדינה) קבע ביהמ"ש העליון כי "לא הוכח במידה הנדרשת כי המפעיל הכיר את כל הוראות ההפעלה, ואם בוצעו הבדיקות השגרתיות, וביניהן "מדידות טעות", שנועדו לוודא כי המכשיר תקין." מכאן אני (ד.ט.) מגיע למסקנה כי החלטתו של כב' השופט ד"ר אברהם טננבאום בבית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר הרשיע את הנאשם - פלר בטעות יסודה וטוב עשה ביהמ"ש המחוזי שהפך החלטתו.

הנאשמים וגם המדינה בקשו כל אחד דיון נוסף, כל צד ונימוקיו:
דנ"פ 10415/03 - הנאשמים נגד המדינה - הוגש בתאריך 24/11/03
דנ"פ 10459/03 - המדינה נגד הנאשמים - הוגש בתאריך 25/11/03
 

כב' השופט מצא דחה את עתירות שני הצדדים - לא אושר דיון נוסף. בהחלטתו המנומקת הנושאת תאריך 29/2/2004 קבע כב' הש' מצא, כי מה שנקבע בפסק-הדין זו הכרעה המבוססת על ראיות טכניות ועדויות מומחים (למקרה ספציפי) ואשר איננה ראויה לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים.
אין בכך כדי למנוע מבעלי דין לבקש לשוב ולבחון הכרעה זו בהתדיינויות עתידיות!
משמע, לכל נאשם עומדת הזכות להוכיח כי המכשיר איננו אמין, או כי שיטת המדידה איננה עקרונית אמינה, או כי במקרה ספציפי אחר בוצעה מדידה שלא כדין.

    כאן המקום לאזכר את פסיקת בג"צ בתיק 4527/03 - עילת העתירה היתה
    הפסקה לאלתר של שימוש בממל"ז:

בתאריך 21/05/2003  הקלק כדי לראות את תעוד ההליכים בעתירה זו לבג''צ

חרף בקשת המדינה לדחות את העתירה על הסף
 נקבע מועד לדיון

ביהמ"ש העליון ניסה (כדרכו) "לנפנף" את העותר ובסופו של דבר הגיע למבוי סתום
לאור תגובת המדינה הסכים העותר למשוך עתירתו, כאשר שמורה לו הזכות לעתור שוב

 הקלק להחלטה שניתנה בבג''צ ממל''ז


לאור האמור לעיל, יש מקום לבחון את ההיבט הטכני של אמינות התפעול של ממל"ז
תוך התייחסות לכל מקרה ספציפי. את זאת אני עושה לבקשת נאשמים ו/או סניגוריהם
.

משטרת ישראל אוכפת מהירות עם מכשירים שלא עומדים בתקן
פרוטוקול דיון ועדת הכלכלה 14 ביוני, 2005

דיון בו נחשף קצהו של הקרחון - משטרת ישראל מעולם לא פעלה לפי המתחייב מתקנים ונהלים

 אנא הכינו לפניכם את כל פרטי המקרה והקליקו על המעטפה

אם אכן עברת עבירת מהירות ואת/ה רוצה רוצה לנצל פרצות בחוק, בפסיקה, או בנהלי המשטרה אני לא הכתובת.
ואולם אם את/ה בטוח/ה כי לא עברת עבירה, חרף הרשום בדו''ח או בכתב אישום,
אוכל לסייע לך - לאחר קבלת כל הראיות שבידי המשטרה ובידך.
מחיקת כתב אישום
מסקנות העד המומחה לאחר בחינה של ממל''ז

מסקנות העד המומחה לאחר בחינה של ממל''ז

 אנא הכינו לפניכם את כל פרטי המקרה והקליקו על המעטפה
המידע הנכלל באתר זה נועד לצורך המחשה בלבד. בעל האתר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.
לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על האמור באתר על המשתמש לקבל ייעוץ מקצועי.

This Page was revised September 13, 2006 © 2001-2006 Doron A. Tal